האדס, האל האולימפי השולט בעולם המתים ובעושר התת-קרקעי, מגלם את הסדר הקוסמי של סוף החיים. שלטונו בשאול מתאפיין בצדק מחמיר ובלתי מתפשר. דמותו, המלווה בסמלי מוות ועושר, אינה סמל לרוע אלא עמוד תווך קריטי וצודק להבטחת חוקיותו של הסדר הטבעי.
אתנה היא אלת החכמה, המלחמה הצודקת והיצירה. היא מגלמת את ניצחון התבונה, האסטרטגיה והצדק על פני הכאוס והזעם העיוור, ומעצבת את התרבות האנושית.
אפרודיטה היא אלת האהבה, היופי והתשוקה. היא נולדה מקצף הים ושימשה כחלק מרכזי במשפט פאריס שהוביל למלחמת טרויה. דמותה משלבת חסד ויצירה עם עוצמה הרסנית, וממחישה את שליטתה המוחלטת ברגשות המניעים אלים ובני תמותה.
הרה היא מלכת האלים ואלת הנישואין, המייצגת את קדושת הקשר הזוגי והמשפחה במיתולוגיה היוונית. לצד היותה מגינת הנשים, היא נודעה בקנאתה העזה ובנקמותיה האכזריות במאהבותיו וצאצאיו של זאוס, כמו הרקולס.
זאוס הוא מלך האלים ואל השמיים במיתולוגיה היוונית, הוא שולט על העולם מפסגת הר אולימפוס. זאוס אחראי על הסדר הציבורי, מזג האוויר והגורל האנושי. סמליו הבולטים הם הברק, הנשר ושרביט המלכות המייצגים את כוחו העליון ואת מנהיגותו הבלתי מעורערת בעולם העתיק.
