תכנים

אכילס

תכנים

אכילס, גיבור ה"איליאדה" וגדול לוחמי יוון במלחמת טרויה, הוא חצי-אל שנודע בכוחו העצום ובחסינותו הגופנית, למעט עקבו הפגיע. הוא מייצג את אידיאל הלוחם המושלם שניצב מול מוות בלתי נמנע.

אכילס גיבור המיתולוגיה היוונית באתר מיתוס
זעמו של אכילס, לאון בנוביל, 1847. Wikimedia Commons .Public domain

אכילס הוא אחד מגדולי הלוחמים היוונים במלחמת טרויה ולדמות המרכזית ביצירתו המונומנטלית של הומרוס האיליאדה. דמותו של אכילס חורגת מגדר לוחם רגיל שכן הוא בן לאלה ולבן תמותה וסיפור חייו קשור בנבואות המעצבות את גורלו המר שהסיים בחיים קצרים ותהילה נצחית.

קטגוריהפרטים
תפקיד ומעמדגיבור מלחמה מרכזי ומנהיג המירמידונים
השתייכותאכאים (יוונים)
מגוריםפתיה אשר בתסליה
סמלים מרכזייםשריון אלוהי וחנית פליאוס ועקב פגיע
שמות חלופייםפלידס

משפחה ושושלת

הנבואה הגורלית והנישואין של פליאוס ותטיס

אכילס הוא חצי אל וחצי בן תמותה. אביו היה פליאוס מלך המירמידונים בפתיה ואמו הייתה תטיס נימפת ים בעלת כוחות אלוהיים. השושלת שלו מגיעה עד לזאוס עצמו שכן אביו פליאוס היה בנו של איאקוס אשר נולד לזאוס ולאגינה. המקורות מציינים כי נישואיהם של פליאוס ותטיס לא היו מקריים אלא נכפו על ידי האלים לאחר שנבואה קבעה כי בנה של תטיס יהיה חזק וגדול מאביו. בשל נבואה זו נמנעו זאוס ופוסידון מלחזר אחרי תטיס אף שחשקו בה והשיאו אותה לבן תמותה כדי להבטיח שבנה לא יאיים על שלטון האלים באולימפוס. חתונתם של פליאוס ותטיס נחגגה בהר פיליון והייתה אחד האירועים המרכזיים במיתולוגיה בו השתתפו כל האלים ונתנו מתנות לזוג הצעיר.

הצאצאים והדור הבא

למרות חייו הקצרים והסוערים, הוליד אכילס ילד שהמשיך את שושלתו. במהלך שהותו באי סקירוס הוא התחבר לדאידמיה בת המלך ליקומדס ומחיבור זה נולד בנו היחיד נאופטולמוס המכונה לעיתים פירוס בשל שיערו האדמוני. הבן נאופטולמוס ימשיך מאוחר יותר את דרכו של אביו ויצטרף למלחמה לאחר מות אכילס שכן נבואה קבעה כי טרויה לא תיכבש ללא עזרתו של בנו של הגיבור.

מיתוסים מרכזיים

ילדותו של אכילס

תטיס אמו של אכילס ניסתה בכל כוחה להפוך את בנה לבן אלמוות כדי להצילו מגורלו המר. גרסה אחת המופיעה במקורות מתארת כיצד טבלה אותו בנהר הסטיקס המפריד בין עולם החיים לעולם המתים וכך הפכה את כל גופו לבלתי פגיע מלבד העקב בו החזיקה אותו. גרסה אחרת מתארת כיצד מרחה אותו באמברוזיה והניחה אותו באש בלילה כדי לשרוף את החלקים האנושיים שירש מאביו אך פליאוס המבוהל הפסיק את התהליך בטרם הושלם כשראה את בנו בתוך הלהבות. לאחר מכן נשלח אכילס להתחנך אצל הקנטאור כיירון שלימד אותו את אומנויות המלחמה והרפואה והנגינה בלירה. כיירון האכיל אותו בקרביים של אריות וחזירי בר ובלשד עצמות של דובים כדי להקנות לו עוצמה וגבורה פראית.

אכילס והמורה שלו כיירון הקנטאור באתר מיתוס
חינוכו של אכילס, ג׳יימס בארי, 1772. Wikimedia Commons .Public domain

הגיוס למלחמת טרויה

כאשר פרצה מלחמת טרויה ידעה תטיס כי בנה ימות אם יצטרף לקרב ולכן הסתירה אותו בחצר המלך ליקומדס כשהוא מחופש לאישה בין בנות המלך. אך היוונים ידעו כי הם זקוקים לאכילס כדי לנצח במלחמה ולכן נשלח אודיסאוס החכם למצוא אותו. אודיסאוס הניח כלי נשק לצד תכשיטים ובדים וזייף קול תרועה של מלחמה ובעוד הבנות התענינו בבדים זינק אכילס אל הנשק ובכך חשף את זהותו. אכילס בחר לצאת למלחמה אף שידע כי הבחירה היא בין חיים ארוכים וחסרי תהילה לבין חיים קצרים ומפוארים שיזכרו לנצח.

זעמו של אכילס והמלחמה באיליאדה

החלק המרכזי והארוך ביותר בסיפורו של אכילס עוסק בזעמו הגדול שהתעורר בשנה העשירית למלחמה. הסכסוך פרץ כאשר אגממנון מנהיג היוונים לקח ממנו את בריסאיס השבויה שהייתה הפרס המלחמתי שלו ובכך פגע אנושות בכבודו. פגוע וממורמר החליט אכילס לפרוש מהלחימה ולהישאר באוהלו יחד עם ידידו הקרוב פטרוקלוס. היעדרותו הובילה לתבוסות קשות של הצבא היווני שהגיע אל סף חורבן והאלים אף התערבו כדי להחליש את היוונים לבקשתה של תטיס שרצתה להראות לאגממנון את טעותו. המצב השתנה רק כאשר פטרוקלוס יצא לקרב בשמו של אכילס כשהוא לובש את שריונו ונהרג בידי הקטור נסיך טרויה. מותו של פטרוקלוס העביר את זעמו של אכילס מאגממנון אל הקטור והוא שב לשדה הקרב עם רצון לנקמה במי שהרג את חברו.

אכילס נלחם בהקטור במלחמת טרויה באתר מיתוס
המוות של הקטור. פיטר פול רובנס. בין השנים 1630- 1635.Wikimedia Commons .Public domain

נקמת הדם ונפילת הקטור

לאחר שחזר להשתתף במלחמה רדף אכילס אחרי הקטור והרג אותו בדו קרב מול חומות העיר טרויה. בצעד מעורר מחלוקת שחרג מכללי המלחמה המקובלים קשר אכילס את גופת הקטור למרכבתו וגרר אותה סביב העיר ובמחנה היוונים במשך ימים תוך שהוא מסרב להחזיר את הגופה לקבורה. בסופו של דבר המלך פריאמוס אביו של הקטור מתגנב למחנה היוונים בלילה ומתחנן בפני אכילס לקבל את גופת בנו. אכילס המתרגש מדבריו של המלך הזקן ומצער האובדן המשותף מתרכך ומסכים להפסקת אש כדי לאפשר קבורה נאותה ומכובדת ליריבו המר.

אכילס גורר את גופתו של הקטור לאחר נצחונו באתר מיתוס
אכילס גורר את גופתו של הקטור מול שערי טרויה. מאת פרנץ פון מאטש. 1892. Public Domain. מתוך Wikimedia Commons

מותו של הגיבור הגדול

סופו של אכילס הגיע זמן קצר לאחר מכן כפי שנובא לו מראש. הוא נורה על ידי חץ שירה אליו פאריס נסיך טרויה, בעזרת הכוונתו של אפולו שביקש להעניש את הגיבור על גאוותו ועל הפגיעה בטרויה, פגע החץ באכילס וגרם למותו. לאחר מותו התנהל קרב עז על גופתו ועל שריונו המפואר. אכילס נקבר בטקס מפואר ודמעותיה של אמו תטיס ושל הנימפות ליוו את לכתו של גדול הלוחמים אשר שמו הפך לשם נרדף לגבורה טראגית.

תכונות ומאפיינים

העקב והחסינות הגופנית

המאפיין הבולט ביותר של אכילס הוא השילוב בין חסינות כמעט מוחלטת לבין נקודת תורפה יחידה וקטלנית בעקב. מעבר לחסינותו הוא נודע במהירותו יוצאת הדופן וכונה לעיתים קרובות מהיר הרגליים. כוחו הפיזי עלה על זה של כל בן תמותה אחר ונוכחותו בשדה הקרב בלבד הספיקה כדי להניס צבאות שלמים.

אמא של אכילס טובלת אותו באגם באתר מיתוס
תטיס טובלת את אכילס התינוק בנהר הסטיקס. מאת פיטר פול רובנס. בין השנים 1630-1635. Wikimedia Commons .Public domain

המגן של אכילס ויצירת הפיסטוס

לאחר שאיבד את שריונו המקורי חישל עבורו האל הפיסטוס מגן חדש ושריון זוהר. המגן כלל חמישה שכבות של מתכות יקרות ועליהן תיאורים מרהיבים של היקום ושל כדור הארץ ושל השמים ושל הים. על המגן הופיעו שתי ערים אחת בשלום ואחת במלחמה וכן תיאורי חקלאות וריקודים וחיי יום יום לצד משפטים ודיונים משפטיים. המגן סימל את העולם כולו אותו אכילס עומד לעזוב והוא נחשב לסמל לעוצמתו של הגיבור המוקף בסדר האלוהי והאנושי גם יחד.

פסיכולוגיה של גיבור

אישיותו של אכילס מאופיינת בעוצמת רגשות גבוהה ולא מתפשרת. הוא מונע על ידי כבוד ועל ידי תהילה אישית המכונה קלאוס ביוונית עתיקה. זעמו אינו סתם כעס אלא כוח טבע המחריב את סביבתו אך הוא מסוגל גם לחמלה עמוקה כפי שנראה במפגש עם פריאמוס. הוא מגלם את הטרגדיה האנושית של בחירה בחיים קצרים ומלאי משמעות על פני חיים ארוכים וחסרי ייחוד.

פולחן והשפעה תרבותית

הפולחן והקבורה

אכילס זכה להערצה כאל למחצה וכגיבור פולחני ביוון העתיקה. היוונים האמינו כי לאחר מותו הוא עבר לחיות באי הלבן המכונה לוקה בים השחור שם הוא חי חיי נצח לצד גיבורים אחרים. אתרים רבים הוקדשו לו ובהם נערכו משחקים ספורטיביים וקרבנות לכבודו. קברו המיתולוגי באזור טרויה הפך למוקד עלייה לרגל עבור מנהיגים ולוחמים לאורך ההיסטוריה שביקשו לשאוב ממנו השראה.

מורשת היסטורית

השפעתו של אכילס חרגה מגבולות המיתולוגיה אל תוך ההיסטוריה הממשית. דמויות כמו אלכסנדר הגדול ראו בו אב רוחני ומודל לחיקוי ואף נשאו איתם עותק של האיליאדה לכל מקום. דמותו משמשת עד היום כסמל למצוינות אנושית הנמדדת מול הגורל והמוות והוא נותר אחד הגיבורים המוכרים והמשפיעים ביותר בתרבות המערב.

מקורות וקריאה נוספת

מקורות ראשוניים

מקורות משניים