שירת הימיר

בעידן קדום התאספו אלי אסגרד אל משתה אדיר. הם חיפשו דבר משקה בטרם ישבעו והחליטו לפנות אל קסם עתיק יומין כדי לגלות היכן ימצאו שפע שירווה את צימאונם. במהלך החיפוש ניערו ענפים מסומנים ברונות קסומות וטבלו אותם בדם קורבנות וכך גילו כי שפע רב ומשתה עשיר ממתינים להם באולמו של אגיר. אגיר היה ענק עצום ומטיל אימה אשר נודע גם כאל הים ומקום מושבו היה באי הלסיי אליו שמו האלים את פעמיהם בתקווה לחגוג יחדיו.

סעודת האלים ודרישתו של שר הים

כאשר הגיעו האלים אל מעונו של שוכן ההרים אגיר הוא ישב שם שמח וטוב לב, אך שלוותו הופרה במהרה. כאשר הגיעו אלים אל אולמו של אגיר, אודין אבי הכל השיר את מבטו החודר היישר אל תוך עיניו של הענק. תור אשר נודע גם בכינויו ידיד האנושות ומגן בני האדם ציווה על אגיר להכין לאלים משתה לאלתר. שר הים נראה לפתע כאדם שהתעוור מרוב תדהמה אך בתוכו בערה אש של זעם על החוצפה של שר המילים והוא החל לרקום תוכנית נקמה באלים כולם.

תכסיסו של אל הים לא איחר לבוא והוא פנה אל תור בדרישה משלו. אגיר הסכים להכין את המשתה ולבשל שיכר לכל האלים כולם אך רק אם יביאו לו קדרה גדולה מספיק שתוכל להכיל כמות עצומה כזו של משקה. האלים חיפשו בכל מקום אך לא הצליחו למצוא כלי קיבול שיתאים לדרישה הבלתי אפשרית של אל הים.

סודה של הקדרה העצומה נחשף כאשר טיר סיפר לת'ור כי הרחק מזרחה מגלי הסערה של אליבגאר אולי הוא שביל החלב ממש בקצה השמיים שוכן הימיר החכם. טיר כינה את הימיר האכזר בשם אביו וסיפר כי בבעלותו של הענק קדרה אדירה שגובהה מייל שלם. תור שאל אם לדעתו יוכלו להשיג את הקדרה האדירה הזה וטיר השיב לו בביטחון כי בעזרת ערמומיות הם יוכלו לעשות זאת.

היציאה מאסגרד התרחשה עוד באותו היום כאשר שני האלים יצאו לדרך במהירות רבה. הם הגיעו אל ביתו של אגיל ושם בחר ת'ור להשאיר את העיזים המפוארות שלו אשר קרניהן היו מעוטרות בקישוטים. משם המשיכו שני האלים רגלית וצעדו במהירות עד אשר הגיעו אל האולם העצום בו התגורר הימיר.

המפגש באולמו של ענק הקרח

כאשר נכנסו טיר ות'ור אל האולם המראה שנגלה לעיניהם היה מטריד ומעורר חלחלה. סבתו הזקנה של טיר קידמה את פניהם והיא הייתה מפלצת איומה בעלת תשע מאות ראשים אותה טיר תיעב בכל ליבו. למרבה המזל אל מולם יצאה גם אמו של טיר אשתו של הימיר שהייתה אישה בהירת גבות ויפהפייה עטורת זהב שככל הנראה השתייכה לגזע האלים. היא הביאה לבנה בירה והזהירה את שני הגיבורים הנועזים מפני זעמו של בעלה.

ההסתרה מתחת לקדרה הייתה עצתה של האם שכן היא ידעה כי אהובה הימיר קרוב המשפחה של הענקים נוטה לעיתים קרובות להיות אכזר וזועם כלפי אורחים המגיעים לאולמו. היא מיהרה להחביא את שניהם תחת אחת הקדרות הרבות שהיו פזורות באולם ממש לפני שהימיר מעוות הצורה והקשוח חזר מאוחר לביתו מן הציד. נטיפי קרח רעשנו וקרקשו על פניו כאשר נכנס פנימה שכן יער הסנטר שלו היה קפוא לחלוטין.

אשתו קידמה את פניו בברכות וביקשה ממנו כי מחשבות טובות ימלאו את ליבו. התנפצות העמוד החלה כאשר היא בישרה לו כי בנו שחיכו לו זמן כה רב הגיע לאולם יחד עם אויבו של חרות מגן בני האדם שקוראים לו ואור. היא הצביעה לעבר הגמלון ואמרה כי הם יושבים שם ומסתתרים מאחורי הקורה. מבטו של הענק היה כה רב עוצמה עד כי הקורה נשברה מיד למראה עיניו והעמוד העצום קרס לחתיכות. שמונה קדרות נפלו מן המדף ונשברו ורק אחת ויחידה קדרה מחושלת היטב נותרה שלמה ומתחתיה יצאו שני האלים. הענק הזקן הביט בתו'ר אויב הענקים צועד על הרצפה וליבו ניבא לו צער עמוק אך חוקי הכנסת האורחים חייבו אותו לנהוג בכבוד.

הימיר פקד מיד להכניס לאולם שלושה שוורים ולבשל את בשרם כדי להאכיל את האורחים. כל אחת מהחיות נערפה והועלתה על האש במהירות. התיאבון של אל הרעם היה ידוע למרחוק וא הרעם לא אכזב כאשר אכל לבדו שני שוורים שלמים בטרם הלך לישון. חברו כסוף השיער של הענק חרונגניר הלא הוא הימיר צפה בתדהמה בארוחתו העצומה של הלורידי והכריז כי בערב הבא הם יאלצו לאכול רק את מה שיצליחו לצוד בעצמם.

תלישת ראש השור הייתה התגובה של ת'ור שהכריז כי הוא מוכן ומזומן לחתור בים אם הענק יעניק לו פיתיון לדוג איתו. הימיר שלח את קוטל הענקים אל העדר שלו ורמז בלעג כי אולי ימצא שם גללים לפיתיון. אך הגיבור יצא אל היער ומצא שם שור שחור וגדול במיוחד. קוטל הענקים ניגש אל החיה ובכוחו העצום תלש ממנה את מבצר הקרניים הכפולות קרי את ראשו של השור כדי שישמש לו כפיתיון. הימיר הביט במעשיו של האל והעיר כי מעשיו כעת גרועים בהרבה מאשר כשהוא סתם יושב בשקט.

מסע הדיג והעימות עם נחש העולם

האל והענק יצאו לים ות'ור הורה להימיר לחתור עמוק יותר אל תוך הים הסוער אל המקומות בהם רוחשים יצורי הפרא. השלכת הפיתיון החלה לאחר שהענק סירב להתרחק יותר מדי והחל לדוג שם ומיד הצליח למשוך שני לווייתנים במכה אחת. הוא חשב כי בכך הסתיים הדיג אך בנו של אודין הכין בערמומיות את החכה שלו ונעל על הקרס את ראש השור האדיר כפיתיון והשליך אותו אל המצולות שם ארב אויב האלים, נחש העולם, יורמונגנדר. הנחש זינק ופער את פיו אל עבר הפיתיון ובלע אותו בשקיקה.

זעמו של אל הרעם התפרץ כאשר משך את הנחש המפרפר במהירות אל עבר הספינה. האל הפעיל כוח כה רב ופראי שרצפת העץ של הספינה התקבעה והוא מצא את עצמו עומד יציב על קרקעית הים עצמה. הוא הניף את פטישו מיולניר באוויר והתכונן להנחית את מכת המוות על ראשו של הנחש אך בדיוק באותו רגע דרמטי הענק הימיר נתקף בפחד איום ומשתק. מתוך פאניקה מוחלטת ורצון נואש להציל את חייו שלף הענק המבועת את סכין הפיתיונות שלו וחתך את חוט החכה. פעולה זו שחררה את נחש העולם ברגע האחרון ואפשרה לו לצלול חזרה אל מצולות הים. ת'ור אשר זעם עד דמעות על כך שניצחונו המפואר נגזל ממנו הכה את הענק הימיר עם פטישו והטיח אותו אל מחוץ לסירה היישר אל גלי הים הקרים ולאחר מכן פשוט שכשך בכעס בתוך המים עד שהגיע אל החוף.

נשיאת ספינת הלווייתנים ומבחן הגביע

עם הגעתם לחוף פנה הימיר אל תור ודרש ממנו לחלוק איתו במחצית מהעבודה. הוא הציע לת'ור לבחור בין לקשור את עז השיטפון קרי הסירה או לשאת את חזירי הגלים הלא הם הלווייתנים אל הבית דרך הערוץ המיוער. נשיאת הסירה כולה הייתה תשובתו המוחצת של אל הרעם אשר עמד אחז בחרטום והרים את סוס הים כולו על מימיו הלווייתנים המשוטים וכלי הריקון שלו ונשא את הכול עד לביתו של הענק.

אך הענק העקשן רצה לבחון שוב את כוחו של תור והכריז כי איש אינו באמת חזק אלא אם כן הוא מסוגל לשבור את גביע הזכוכית המיוחד שלו. סוד הגולגולת של הענק נמסר לתור רק לאחר שניסה לשבור את הגביע. ת'ור אחז בכלי והטיח אותו בעמודי האבן של האולם. למרות שעמודי האבן נשברו לרסיסים הגביע הוחזר להימיר בשלמותו. אז פנתה אליו אהובתו היפהפייה של הענק וסיפרה לו עצה נכונה כי עליו להכות את הגביע בגולגולתו של הימיר שכן היא קשה יותר מכל זכוכית. שר העיזים התרומם על ברכו והכה בעוצמה אלוהית היישר אל גזע הקסדה של הענק. ראשו של הימיר נותר שלם לחלוטין אך גביע היין התנפץ לרסיסים והימיר קונן על האוצר שאבד לו ועל כך שלעולם לא יוכל לומר עוד כי הבירה שלו מבושלת.

נשיאת הקדרה וזעמו של פטיש האלים

לאחר מבחן הכוח אמר הימיר כי השניים יכולים לקחת את הקדרה העצומה אם יצליחו לשאת אותה אל מחוץ לבית. טיר ניסה להזיז אותה פעמיים אך הקדרה הכבדה נותרה מקובעת למקומה. הנפת הקדרה האדירה הגיעה תורה כאשר אביו של מודי תפס בשפת הקדרה ובעט בכוח ברצפה שתחתיו. בעלה של סיף הרים את הקדרה הכבדה והפך אותה על ראשו כאשר הידיות שלה משקשקות סביב עקביו בגלל גודלה העצום.

הם לא הלכו זמן רב עד אשר בנו של אודין הביט לאחור וראה כי המון רב של ענקים מרובי ראשים מגיחים ממערותיהם במזרח יחד עם הימיר ורודפים אחריהם. הטבח בענקי הקרח היה בלתי נמנע. ת'ור עמד השליך את הקדרה מגבו והניף את מיולניר אהוב הרצח והכה בו ללא רחם עד אשר הרג את כל לווייתני השממה ואת כל הענקים שרדפו אחריהם.

המסע חזרה לא היה חף מתקלות כאשר לפני שהספיקו להגיע גילו השניים כי אחת מעיזיו של הלורידי שוכבת חצי מתה על הקרקע לאחר שסוס המוט נפצע וצלע ברגלו. העונש על פציעת העז הוטל בעקבות המעשה הרע שעשה לוקי ובגינו נאלץ שוכן השממה להעניק לתור את שני ילדיו כפיצוי וכפרס על הנזק שנגרם לעדר שלו.

לבסוף האדיר הגיע אל מועצת האלים כשהוא נושא עמו את הקדרה האדירה שהייתה שייכת להימיר. החגיגה באולם הים יכלה כעת לצאת לדרך והאלים ישבו ונהנו לשתות בשמחה רבה את הבירה שלהם באולמו של אגיר בעת עונת הסתיו.

מקורות וקריאה נוספת

הנרי אדמס בלוס, Hymiskvitha, The Internet Sacred Text Archive, 1936