רע

משפחה ושושלת

רע מתואר כאב הקדמון של האלים וכמי שהחל את שושלת החיים כולה במיתולוגיה המצרית. על פי טקסטים דתיים קדומים כמו כתבי הפירמידות רע הגיח מתוך מימי הבראשית הקרויים נון כשהוא מופיע בצורת אבן בנבן שהיא עמוד מקודש דמוי אובליסק המסמל את נקודת הבריאה. בהתגלמות זו כאל הבורא הוא החל ליצור את האלים הראשונים בכוחות עצמו לחלוטין וללא בת זוג. הוא ירק מתוכו את שו שמונה לאל האוויר ואת תפנות שהפכה לאלת הלחות והמים. מתוך זיווגם המקודש של שו ותפנות נולדו גב אל האדמה ונות אלת השמיים. שושלת ראשונית זו יצרה את המסגרת המרחבית והקוסמית של היקום המצרי כולו כאשר רע ניצב תמיד בראש הפירמידה כהורה הקדמון הבלתי מעורער וכמקור כל קיום.

לידת דור האלים הבא

הקשר ההדוק והבלתי נפרד שנוצר בין גב לנות לא מצא חן בעיני רע. הוא פקד להפריד ביניהם מיד והציב את אל האוויר שו ביניהם כדי להרחיק את השמיים מן האדמה ובכך לאפשר מרחב קיום בטוח לאנושות ולטבע. במקביל גזר רע על נות איסור חמור ללדת ילדים בכל יום מימות השנה הקיימים כדי למנוע את התרחבות שושלתה ואת ערעור מאזן הכוחות. למרות גזירה חמורה זו אל החוכמה תחות הצליח להערים על הירח במשחק ולהרוויח חמישה ימים נוספים שלא נכללו בלוח השנה השגרתי. בימים מיוחדים אלו בדיוק ילדה נות את אוסיריס איסיס סת נפתיס והורוס הבכור. מעבר לכך יש לציין כי בחלק מן המיתוסים נחשב רע לבעלה של חסאת או של חתחור אף על פי שחתחור מופיעה במקורות רבים דווקא כבתו. מורכבות משפחתית זו מציגה את רע פעם כסב קדמון ופעם כהורה ישיר תוך שהיא מדגישה את מעמדו האבסולוטי כאבי כל האלים שמקורו קודם לזמן עצמו.

מיתוסים מרכזיים

מרד האנושות וזעמה של סחמת

אחד הסיפורים המרתקים והעמוקים ביותר אודות רע מופיע בטקסט החשוב הידוע כספר פרת השמיים אשר מתוארך לתקופת הממלכה התיכונה. בראשית הימים כאשר העולם היה צעיר וחדש שלט רע ישירות על בני האדם מעל פני האדמה כמלך בשר ודם. אולם עם חלוף השנים רע הזדקן ונתיניו האנושיים החלו לזלזל בכבודו ואף לתכנן למרוד בו באופן גלוי ומאורגן. רע הכועס והפגוע כינס את מועצת האלים וביקש את עצתם החכמה מול הבגידה האנושית. האלים ייעצו לו להכות בבני האדם ללא רחמים כעונש הולם על חוסר הכרת התודה המשווע שלהם. בתגובה להמלצתם החליט רע לשלוח את עין רע שהוא כוח עוצמתי והרסני שהתגלם בדמותה של האלה חתחור כדי לנקום ולהעניש את המורדים האנושיים שקמו נגדו. כאשר שוחררה חתחור אל האדמה היא הפכה במהירות לאלה האכזרית וצמאת הדם סחמת וטבחה באלפי בני אדם באכזריות וללא הבחנה.

רע הבין עד מהרה את ממדי ההרס העצומים והתחרט על החלטתו מחשש שהאנושות כולה תושמד עד לאדם האחרון. אך סחמת שהייתה שקועה בטירוף הדמים סירבה להקשיב לתחנוניו ולהפסיק את הקטל. כדי לעצור את הטבח העולמי פקד רע להכין שבעת אלפים כדי בירה צבועים באדום שייראו ממש כמו דם טרי ולשפוך אותם על מישורי אזור דנדרה. סחמת ראתה את השלוליות האדומות שתתה את הבירה האדומה עד לשוכרה מוחלטת איבדה את הכרתה והתעוררה לבסוף שוב כחתחור הפייסנית ואוהבת האדם וכך ניצלה שארית הפליטה של האנושות.

המסע המייגע לשמיים וקרב הלילה היומי

למרות שניצלה האנושות חווה רע משבר אמון קשה וחש עייפות עמוקה ומיצוי מוחלט מהשלטון הארצי הישיר והיומיומי. הוא פנה אל האלה נות וביקש ממנה לשאת אותו אל השמיים הגבוהים כדי לפרוש באופן סופי מהנהגת העולם. נות הפכה לפרה שמימית עצומה והעלתה אותו למרומים שם הוא יצר את שדה הקנים המפורסם וארגן מחדש את ניהול העולם תוך שהוא משאיר את ההשגחה הישירה על האדמה לאלים הצעירים יותר. לאחר שעלה לשמיים נקבע המחזור הקוסמי הקבוע של יומו.

במהלך שעות האור הוא מפליג על פני השמיים בסירת השמש המפוארת שלו כשהוא מביא אור צמיחה וחום לכל יצורי העולם. עם שקיעת החמה יורד רע אל עולם השאול החשוך שם סירתו משנה את ייעודה והופכת לספינת מיליון הנשמות אשר אוספת את נשמות המתים שהצדק עמם ומובילה אותן אל גן העדן. בעולם התחתון מתמזג רע עם אוסיריס שהוא שופט המתים הנודע ויחד הם מהווים כוח מאוחד המנהל את מערכת הצדק של העולם הבא. במהלך מסע לילי וקודר זה מתמודד רע מדי לילה עם סכנה איומה וקיומית בדמותו של אפופיס שהוא נחש ענק ומפלצתי המנסה נואשות לבלוע את סירת השמש לעצור את הזריחה הבאה ולהחריב כליל את סדרי היקום. האלים המלווים את הספינה יחד עם נשמות המתים הצדיקים הנמצאות עליה נאבקים בנחש באומץ עילאי ומביסים אותו שוב ושוב בכל לילה מחדש. זריחת השמש במזרח בכל בוקר מהווה את אות הניצחון היומי והמהדהד של רע על כוחות הכאוס ואת ההבטחה החגיגית להמשכיות החיים על פני האדמה.

תכונות ומאפיינים

מראה מגוון וסמלי השמש המקודשים

רע מתואר באמנות העתיקה ובטקסטים המצריים במגוון רחב של צורות המשקפות את כוחו המשתנה והדינמי. ההופעה הנפוצה והמוכרת ביותר שלו היא כגבר בעל גוף אנושי חסון וראש של עוף בז המכונה בתצורה זו רע הראכתי כאשר מעל ראשו מתנוסס גלגל החמה עטור קוברה. הוא נקשר באופן הדוק לעוצמה משנה צורה וליכולת בוראת מתמדת שאינה יודעת גבולות. סמל מובהק ומרכזי נוסף שלו הוא חיפושית הזבל המוכרת גם כחרפושית אשר דרכה הוא מופיע לעיתים קרובות תחת השם חפרי המייצג את שמש הבוקר הזורחת ואת מוטיב ההתחדשות הבלתי פוסקת של הטבע. האובליסקים הגבוהים והמחודדים שניצבו בגאון בחצרות מקדשיו נחשבו לקרני שמש מוצקות שהתגשמו באבן מאסיבית על פני האדמה והם היוו ערוץ חיבור פיזי ורוחני בין המלך הארצי לבין אל השמש השמיימי.

כוח הקסם והאנרגיה הקוסמית המסדרת

כבורא הכול ומניע היקום הבלעדי רע מחזיק בגישה ישירה ובלתי מוגבלת לכוחו של הקסם הקרוי הקא. כוח מסתורי ועתיק יומין זה הוא שאפשר את עצם קיום היצירה הראשונית ואת כל כוחות השינוי והטרנספורמציה הקיימים בטבע. רע גילם הלכה למעשה את האנרגיה הפעילה והתוססת מעניקת החיים המעודדת צמיחה חקלאית נרחבת מכתיבה את חילופי העונות ומבטיחה את שפע מימי הנילוס. הוא היווה את ההתגלמות המוחלטת של סדר אלוהי ושל קיומו של מאזן עדין מוקפד והרמוני שנקבע מראש ביקום המצרי. בניגוד לאלים רבים אחרים במסורת המקומית כוחו העצום של רע איפשר לו להתמזג עם ישויות אלוהיות שונות ולחלוק עמן מהות משותפת כמו למשל עם האל אמון ליצירת האל המשולב והאדיר אמון רע או עם האל אתום ליצירת הישות אתום רע. מיזוגים תיאולוגיים אלו הפכו אותו לביטוי האולטימטיבי והגמיש ביותר של כוח שמימי שאין שני לו אשר נשאר דומיננטי ורב השפעה גם מול חילופי שלטון ושינויים אמונתיים מקיפים לאורך התקופות.

פולחן והשפעה תרבותית

פולחנו של רע היה מבוסס מרכזי ועוצמתי כבר בימי השושלת השנייה של מצרים העתיקה אך הגיע לשיא כוחו הפוליטי המוקדם והמשמעותי בתקופת הממלכה הקדומה. המרכז הפולחני החשוב והקדוש ביותר שלו שכן בעיר יונו הידועה רבות יותר בשמה היווני הליופוליס שמשמעותו המילולית היא עיר השמש. בעיר מקודשת זו האמינו החוקרים והכוהנים בלב שלם כי רע הופיע לראשונה ביום בריאת העולם. החל מהשושלת החמישית אימצו מלכי מצרים את התואר הרשמי בנים של רע והחלו להקים מפעלי בנייה אדירים בדמות מקדשי שמש ייחודיים שנועדו אך ורק לכבודו. מקדשים אלו היו שונים תכליתית ממקדשים רגילים המוקדשים לאלים אחרים בכך שהם נותרו פתוחים לחלוטין לשמיים ומוארים ישירות באור החמה הבהיר לאורך כל שעות היום. הם התמקדו בחצר רחבת ידיים עם מזבח אבן ואובליסק מרכזי במקום בפסל מסורתי ומוסתר של האל עמוק בתוך קודש הקודשים החשוך משום שהשמש עצמה והאור שהיא מקרינה נתפסו כנוכחות האלוהית הישירה הממשית והטהורה ביותר. במקומות אלו הוקרבו קורבנות רבים מנחות ותשורות ורע נערץ לא פעם גם בדמותו החיה של שור מקודש הידוע כשור מנוויס אשר חי במתחם המקדש וזכה לתנאי מלכות שלווים ואדוקים.

במהלך תקופת הממלכה התיכונה חלה עליה דרמטית במעמדו של האל אמון מן העיר תבאי והוא החל לשאוב לתוכו באופן שיטתי את מאפייניו החשובים של רע תוך יצירת הישות המשולבת רבת העוצמה אמון רע. אף על פי כן כוחם הכלכלי העצום של כוהני אמון והשפעתם ההולכת וגוברת החלו להוות איום ישיר על הפרעונים השליטים מתקופת הממלכה החדשה. כתוצאה ממתיחות זו שליטים חזקים כדוגמת תחותמס השלישי ואמנחותפ השלישי בחרו לרומם מחדש בכוונה ברורה את רע המקורי במטרה לייצר משקל נגד ולאזן את ההשפעה הפוליטית המסוכנת של הכוהנים העשירים. בנו ויורשו של אמנחותפ המלך אחנתון אף לקח פילוסופיה זו צעד נועז קדימה כאשר ביטל את מוסדות הדת הקיימים ומיקד את הפולחן הממלכתי כולו באל שמש מופשט יחיד בשם אתון תוך שהוא דוחה בבוז ומוציא אל מחוץ לחוק את שאר חברי הפנתאון המסורתי. כבודו של רע כישות שמש עצמאית ובסיסית המשיך לשרוד תהפוכות אלו בגבורה והיוונים אשר שלטו במצרים מאוחר יותר בתקופה התלמיית אפילו זיהו אותו בקלות עם אבי האלים שלהם זאוס. בסופו של תהליך היסטורי ארוך הפולחן המצרי העתיק דעך לחלוטין כאשר שליטים זרים שאינם מחוברים לאלים המצריים המקוריים השתלטו על המדינה ושינו את פניה לעד. יחד עם זאת כוחו של רע מורשתו וסיפוריו המרתקים נותרו חקוקים באבן לנצח בטקסטים הקדושים בקירות הפירמידות ובמבני הענק המהווים עד היום עדות חיה לתרבות מפוארת שסגדה לאור.

מקורות וקריאה נוספת

מקורות ראשוניים

• ארכיון הטקסטים המקודשים באינטרנט, 'תרגומים למיתולוגיה מצרית מספר המתים וכתבי הפירמידות', היסטוריה מתועדת, 2023.

מקורות משניים

• ג'ושוע ג'יי מארק, 'רע אל השמש המצרי', אנציקלופדיית היסטוריה עולמית, 2021.
• ג'יי היל, 'רע אל השמש', מצרים העתיקה ברשת, 2008.