פנדורה

פנדורה היא האישה האנושית הראשונה בהיסטוריה של המיתולוגיה היוונית, היא עוצבה על ידי הפייסטוס בהתאם להנחיותיו המפורשות של זאוס והיא נושאת עמה את הכפילות המאפיינת את הקיום האנושי הכולל יופי וקסם לצד מרמה ופורענות.  פנדורה קיבלה מתנות מכל האלים והוצגה בפני אפימתיאוס אחיו של פרומתיאוס ככלה אך פנדורה לא הייתה מתנה אמיתית אלא אמצעי שנועד להעניש את בני התמותה לאחר שפרומתיאוס העניק להם את האש שגנב מהאלים. פנדורה הובאה אל ביתו של אפימתיאוס כשהיא נושאת עמה את הכלי המכונה פיתוס אשר הכיל בתוכו את כל צרות העולם והמחלות והכאב שמהם היו בני האדם חופשיים לחלוטין עד לאותה עת. בשל הסקרנות הבלתי נשלטת שהוחדרה בה היא פתחה את הכלי ושחררה לחופשי את כל הרעות והמכאובים שנדדו מאז בכל פינה בתבל והפכו לחלק בלתי נפרד מחיי האדם כאשר רק התקווה נותרה בתוך הכד כנחמה יחידה שנותרה לאנושות כדי לשרוד את המציאות החדשה והקשה שנכפתה עליה.

משפחה ושושלת

בריאה ומוצא אלוהי

לידה של פנדורה התחילה כאשר זאוס הורה להפייסטוס אל הנפחות והאש לעצב את פנדורה מתוך אדמה ומים. תהליך היצירה כלל מעורבות של מספר אלים אולימפיים שהעניקו לה מתנות שונות שהגדירו את מהותה. אתנה העניקה לה את היכולת לארוג ולעמול במלאכת יד ואילו אפרודיטה העניקה לה חן ויופי מעורר תשוקה שנועד להמיס את לבבות האנשים. עם זאת לצד המתנות הללו העניק לה הרמס את היכולת לשקר ואת האופי הערמומי שהיה נחוץ כדי למלא את תפקידה בתוכניתם של האלים.

הקשר עם הטיטאנים וצאצאים

לאחר יצירתה נשלחה פנדורה אל האדמה כמתנה לאפימתאוס שהיה אחיו של פרומתאוס. למרות אזהרותיו החוזרות ונשנות של פרומתאוס לאחיו שלא לקבל שום מתנה מזאוס, אפימתאוס שתואם את שמו שמשמעותו היא מחשבה שלאחר מעשה התפתה ליופייה של פנדורה וקיבל אותה לביתו. מן האיחוד של פנדורה ואפימתאוס נולדה בתם פירה. פירה המשיכה את השושלת האנושית ונישאה לדאוקליון והשניים היו הניצולים היחידים מהמבול הגדול שנשלח על ידי זאוס כדי למחות את המין האנושי מהעולם. בכך הפכה פנדורה לאם הקדומה של המין האנושי החדש שצמח לאחר החורבן הגדול.

מיתוסים מרכזיים

יצירתה של האישה הראשונה 

הסיפור המרכזי של פנדורה מתחיל בזעמו של זאוס על פרומתאוס שהונה אותו וגנב עבור בני האדם את האש השמימית. זאוס החליט להעניק לבני האדם מתנה שתיראה כברכה אך תהיה למעשה מקור לכל צרותיהם. הוא כינה את היצירה הזו רעה יפה שכן יופייה החיצוני נועד להסוות את הסבל שתביא עמה.

כל אחד מהאלים תרם את חלקו בעיצוב דמותה ובהענקת תכונות שיהפכו אותה למושכת וקטלנית בעת ובעונה אחת. כאשר הושלמה מלאכת היצירה היא הובלה אל אפימתאוס על ידי הרמס והפכה לחלק בלתי נפרד מעולם בני התמותה.

פתיחת הכד והתפשטות הרעה בעולם

האירוע המפורסם ביותר המיוחס לפנדורה הוא פתיחת הכד המכונה לעיתים בטעות כתיבה. פנדורה הביאה עמה אל ביתו של אפימתאוס כד גדול שהכיל בתוכו את כל הרעות והנגעים של העולם. למרות שהוזהרה שלא לפתוח את הכד הסקרנות שטבועה בה הניעה אותה להסיר את המכסה. ברגע שנפתח הכד השתחררו ממנו המחלות, הכאב וכל פגעי העולם שקודם לכן לא היו ידועים לאנושות. הפגעים הללו התפשטו במהירות בכל רחבי תבל והפכו את חיי בני האדם למלאי סבל וקושי.

התקווה שנותרה מאחור

בעוד שכל הרעות נמלטו מן הכד פנדורה מיהרה לסגור את המכסה בדיוק בזמן כדי להותיר בתוכו דבר אחד בלבד והוא התקווה. על פי המיתוס התקווה נותרה בשולי הכד ולא יצאה אל העולם החיצון יחד עם שאר הרעות.

ישנן פרשנויות שונות במקורות לגבי המשמעות של הישארות התקווה בכד. חלק מהחוקרים רואים בכך נחמה שהוענקה לבני האדם כדי שיוכלו לשאת את הסבל שהופץ בעולם בעוד שאחרים רואים בתקווה סוג נוסף של רעה שכן היא גורמת לבני האדם להמשיך לסבול מתוך ציפייה לעתיד טוב יותר שלא תמיד מגיע.

תכונות ומאפיינים

ניתוח דמותה ומתנות האלים

פנדורה מאופיינת כשילוב של ניגודים שכן היא נוצרה להיות יצירה מרהיבה מבחינה חזותית אך בעלת תוכן פנימי מורכב. האלים העניקו לה את היכולת להקסים את הסובבים אותה אך גם את הנטייה לסקרנות ולערמומיות. שמה פנדורה שמשמעותו היא בעלת כל המתנות או זו שניתנו לה כל המתנות מעיד על העושר של התכונות שהושקעו בה על ידי האולימפיים. תכונות אלו לא היו מקריות אלא תוכננו בקפידה כדי להבטיח שהיא תצליח במשימתה לערער את הסדר הקיים בעולם האנושי.

חפצים מזהים וסמליות הכד

החפץ המזוהה ביותר עם פנדורה הוא ללא ספק הכד ממנו שחררה את כל הרעות לעולם. כד זה משמש כסמל לעולם הפנימי ולסודות הכמוסים שיכולים להביא חורבן אם יטופלו ללא זהירות. מעבר לכד פנדורה מזוהה גם עם הלבוש המפואר והתכשיטים שהעניקו לה אתנה והכאריטות שהם סמלים לנשיות ולתרבות שנועדו להסוות את הטבע הפראי של הצרות שהיא נשאה עמה. השילוב בין החפצים היפים לבין התוכן ההרסני של הכד מדגיש את המאפיין העיקרי של פנדורה כדמות שמייצגת את הפיתוי והסכנה הטמונים ביופי.

השפעה תרבותית

תיבת פנדורה

המושג תיבת פנדורה פופולארי מאוד היום ומשמש כביטוי המתאר ביצוע של פעולה פזיזה המובילה להשלכות הרסניות ובלתי נשלטות וזאת בהקשר ישיר לאותו רגע מיתולוגי שבו פנדורה הסירה את המכסה מהכד שהופקד בידיה. למרות שבמקורות הקלאסיים הכלי מתואר ככד חרס גדול ולא כתיבה הדימוי של התיבה השתרש בתודעה כסמל למיכל המרכז את כל חוליי העולם אשר שוחררו כחלק מפעולת הנקמה של זאוס נגד המין האנושי. הקשר ההדוק לסיפור המקורי נשמר דרך ההבנה שמעשה אחד של סקרנות שינה את גורל האנושות לנצח והותיר בעולם את פגעי הגוף והנפש לצד התקווה שנותרה כלואה בקרקעית הכלי כמשענת יחידה.

השתקפות במקורות עתיקים ובאמנות

הייצוגים של פנדורה באמנות היוונית העתיקה התמקדו לעיתים קרובות ברגע הבריאה שלה או ברגע קבלתה על ידי אפימתאוס. בציורי כדים רבים ניתן לראות אותה עולה מן האדמה כדמות שנוצרת ישירות מן החומר הגולמי. השפעתה התרבותית נמשכה הרבה מעבר לתקופה הקלאסית שכן המיתוס של פנדורה והתיבה שלה הפך לביטוי שגור בשפות רבות לתיאור מעשים שגורמים לצרות רבות שאי אפשר להחזירן לאחור. המיתוס ממשיך להעסיק חוקרים ואמנים עד היום כמשל על סקרנות אנושית ועל המורכבות של הקיום האנושי בעולם מלא בקשיים.