הספינקס היא אחת הדמויות החידתיות והמוכרות ביותר במיתולוגיה היוונית והמצרית גם יחד. יצור מיתולוגי מופלא זה המשלב במיומנות גוף של אריה עם ראש של אדם או אישה הצליח להלך אימים ולרתק תרבויות שלמות לאורך אלפי שנים. דמותה של הספינקס מגלמת היטב את המתח העמוק שבין החייתיות הפראית לבין התבונה האנושית והיא ניצבת במוקד של יצירות אמנות ואגדות קדומות.
מקורות
שורשיו ההיסטוריים של הספניקס מתחילים הרחק במזרח הקדום ובמצרים העתיקה. העדות האמנותית המוקדמת והמפורסמת ביותר היא כמובן הפסל העצום בגיזה שנבנה בערך בשנת אלפיים וחמש מאות לפני הספירה. בגרסה המצרית מדובר לרוב בדמות גברית בעלת כוח אדיר וכוונות טובות אשר תפקידה המרכזי היה לשמור על מקדשים ולהגן על קברי פרעונים תוך סיוע של האלים ששלטו בגורל האדם. אולם התפתחותה של הדמות לא נעצרה שם. סביב שנת אלף וחמש מאות לפני הספירה הופיע היצור במסופוטמיה לאחר שיובא מאזור הלבנט. הגרסה האסייתית הציגה שינוי משמעותי מאוד במראה כאשר התווספו לגוף האריה כנפיים מרשימות וגדולות. יתרה מזאת באותה תקופה מוקדמת החלה להופיע לראשונה הגרסה הנשית של היצור. באמנות של אותם ימים כפי שנמצא על חותמות ומוצרי שנהב או מתכת תוארה הדמות כשהיא יושבת על רגליה האחוריות ולעיתים קרובות מרימה כפה אחת למעלה. היא הופיעה לא פעם בצמוד לאריות או לגריפון שהוא בעצמו שילוב של נשר ואריה. הופעתה ביוון התרחשה מעט מאוחר יותר סביב שנת אלף ושש מאות לפני הספירה דרך כרתים ומיקנה שם היא שמרה על המאפיין הבולט של הכנפיים האדירות.
מיתוסים מרכזיים
חידת המוות של העיר תבאי
האגדה המפורסמת ביותר במיתולוגיה התרחשה בעיר תבאי שבחבל בויאוטיה ביוון. המפלצת המכונפת הטילה אימה משתקת על תושבי האזור כולו כאשר הציבה בפניהם אתגר קטלני במיוחד. היא דרשה מכל העוברים והשבים לפתור חידה מתוחכמת שלמדה מהמוזות. החידה שאלה איזה יצור ניחן בקול אחד אך משנה את הליכתו כך שבתחילה הוא הולך על ארבע רגליים לאחר מכן מהלך על שתיים ולבסוף צועד על שלוש רגליים. כל אדם ששגה בפתרון החידה מצא את מותו האכזרי באופן מיידי כאשר המפלצת טרפה אותו ללא כל רחמים.
תשובתו של אדיפוס
הישועה הגיעה לבסוף בדמותו של אדיפוס הגיבור אשר הצליח לפצח את חידת הספינקס. אדיפוס עמד מול המפלצת והבין כי התשובה לחידה המורכבת היא האדם עצמו. הוא הסביר בפירוט כי בתור תינוק האדם זוחל חסר אונים על ארבעת גפיו. כאשר הוא מתבגר ומתחזק הוא מהלך זקוף על שתי רגליו. לבסוף בימי זקנתו המאוחרים כאשר כוחותיו עוזבים אותו והוא נחלש הוא נאלץ להישען על מקל הליכה המשמש לו כתחליף לרגל שלישית. ברגע שאדיפוס סיפק את התשובה הנכונה,. היצור האימתני שלא יכול היה לשאת את התבוסה ואת אובדן כוחו המסתורי בחר לשים קץ לחייו וקפץ אל מותו. כך ניצל אדיפוס ממוות וגאל את העיר כולה מקללתה האיומה. חשוב לציין כי המילה עצמה נגזרה לפי דקדוקאים יוונים מהפועל שפינגעין שמשמעותו לכבול או ללחוץ אם כי הקשר האטימולוגי הישיר לאגדה הספציפית הזו נחשב עדיין למפוקפק ולא ודאי בקרב היסטוריונים רבים שבחנו את התפתחות השפה ביוון הקדומה.
תכונות ומאפיינים
מראה היצור
המראה החיצוני של היצור משקף ערבוב מרתק וייחודי של בעלי חיים שונים המייצגים יחדיו כוחות טבע מגוונים. במיתולוגיה היוונית הדמות מתוארת באופן עקבי כמפלצת המשלבת ראש ופלג גוף עליון של אישה יחד עם גוף שרירי וכפות רגליים קטלניות של אריה. אל המבנה החייתי והאימתני הזה חוברו כנפיים אדירות של נשר אשר העניקו לה יכולת תעופה מוחלטת ושליטה מהירה במרחב האווירי. מקורות יווניים מסוימים מוסיפים לתיאור המורכב הזה גם זנב בדמות נחש ארסי עובדה המעצימה את ההיבט המפלצתי והמסוכן של הדמות במפגש פנים אל פנים.
הספינקס ביוון
האמנות היוונית המאוחרת נטתה להציג את היצור כנקבה באופן מובהק. היא עוטרה לרוב בפאה ארוכה המאפיינת את סגנון הפיסול הדדאלי המוכר של אותה תקופה. גופה קיבל לפתע עידוב חינני הרבה יותר והכנפיים עוצבו בצורה מעוקלת ויפהפייה שלא הייתה מוכרת כלל בגרסאות האסייתיות הקדומות.
נשק התבונה
למרות הופעתה הפראית כלי הנשק העיקרי של המפלצת מעולם לא היה טופר או ניב אלא חוכמתה שבאמצעותו בחנה את בני התמותה.
השפעה תרבותית
נוכחותו של היצור המיתולוגי חרגה בהרבה מעבר לדפי המיתולוגיה והכתבים העתיקים והטביעה חותם עמוק ומשמעותי על האמנות והאדריכלות בעולם העתיק כולו. ביוון העתיקה ניתן למצוא את דמותה המורכבת מעטרת כדים צבעוניים יצירות שנהב עדינות ועבודות מתכת מורכבות במיוחד. בתקופה הארכאית המאוחרת החלו לפסל דמויות בדמותה אשר שימשו כקישוטים מרכזיים על גבי מקדשים שלמים. אף על פי שההקשר המדויק של שילובם במקדשים אלו אינו מובן לחלוטין לחוקרים כיום ההנחה המקובלת בעולם האקדמי היא שהם הוצבו שם מתוך מטרה להעניק פונקציה הגנתית למקום הקדוש ולמנוע כניסת כוחות עוינים. עצם הצבתה של המפלצת המכונפת כשומרת סף בכניסה למבני ציבור ודת מרמזת באופן בולט על כך שהאנשים באותה תקופה ראו בה כוח מאגי המסוגל להרתיע רוחות רעות או אויבים גשמיים תוך כדי שמירה על היראה הנדרשת כלפי האלים שאותם היא ייצגה בגאון במרוצת הדורות.
מקורות וקריאה נוספת
מקורות ראשוניים
[ספריית אדוארד וורת], 'הספינקס במיתולוגיה', [ספריית אדוארד וורת מיתולוגיה יצורי ים ועולם עתיק], [ללא שנת פרסום].
מקורות משניים
[כותבי אנציקלופדיה בריטניקה], 'ספינקס יצור מיתולוגי', [אנציקלופדיה בריטניקה מקוונת], [שנת אלפיים עשרים ושש].
[ג'ון ויניקומב], 'יצורים דמיוניים וסמליים באמנות פרק שלושים ושמונה הספינקס', [טקסטים מקודשים], [שנת אלף תשע מאות ותשע].