
פרומתאוס הוא טיטאן או בנו של טיטאן אשר העניק לאנושות את מתנת האש ואת כישורי עיבוד המתכות וכך למעשה הפך לאבי התרבות האנושית ולמגן בני האדם מפני שרירות הלב של האלים האולימפיים. שמו אשר משמעותו היא ראיית הנולד מעיד רבות על אופיו ועל תפקידו כישות נבונה ועמוקה. בזכות מעשיו ותחבולותיו כלפי האל זאוס הוא הפך לסמל של הקרבה הירואית סבל בלתי פוסק ומרד סמכותי המעוצבים יחד במיתוס של יצירה וייסורים נצחיים. דמותו מייצגת את הניצוץ האלוהי שניתן לבני האדם בראשית ימיהם ואת המחיר הכבד שנדרש עבור החוכמה והקדמה התרבותית.
| מאפיין | פירוט |
| תפקיד ומעמד | אל של ראיית הנולד יוצר האנושות ופטרון המדעים והאומנויות |
| השתייכות | משפחת הטיטאנים והאלים הקדומים |
| מגורים | במהלך עונשו נכבל להר בסקיתיה או בהרי הקווקז |
| סמלים מרכזיים | אש קדושה לפיד יוקד קנה שומר ונשר אכזרי |
| שמות חלופיים | דסמוטס איפומטס בן יאפטוס |
משפחה ושושלת
הוריו של פרומותיאוס
פרומתאוס שייך לדור האלים העתיק שקדם לאולימפיים אף על פי שלעתים הוא מתואר כטיטאן בעצמו מקורות שונים מציינים כי הוא למעשה בנו של הטיטאן יאפטוס. זהות אמו משתנה בין הגרסאות המיתולוגיות השונות כאשר לפי המשורר הסיודוס אמו היא קלימנה ולפי גרסאות אחרות כמו זו של המחזאי איסכילוס אמו היא תמיס או גאיה אלת האדמה בעוד שאפולודורוס מציין את אסיה כאמו. מוצאו העתיק ממקם אותו בעמדה מיוחדת של חכמה קדמונית ועוצמה טבעית שורשית שקדמה באופן מוחלט לשלטון זאוס ומכאן נובעת ראייתו המרחבית על העולם.
אחיו והמורשת
במשפחתו של פרומתאוס אפשר למצוא דמויות מפתח נוספות ומרתקות במיתולוגיה היוונית. אחיו הם אטלס אשר נידון לשאת את השמיים על כתפיו כעונש נצחי מנויטיוס ואפימתאוס ששמו מסמל את ראיית הנולד המאוחרת או מחשבה לאחור בדומה לניגוד המוחלט של שמו ומהותו של פרומתאוס. צאצאו המפורסם ביותר הוא דאוקליון אותו הוליד יחד עם קלימנה פרונויה או נשים אחרות על פי מסורות מקומיות שונות. דאוקליון מקביל לחלוטין לדמותו של נח מהמסורת המקראית והוא זה ששרד את המבול הגדול יחד עם אשתו פירה לאחר ששט בתיבה במשך תשעה ימים ולילות תמימים וכך הפך למייסד המחודש של המין האנושי כולו.
מיתוסים מרכזיים
המלחמה הגדולה ויצירת האדם
העלילה של פרומתאוס מתחילה בתקופת מאבקם של הטיטאנים באלים האולימפיים על השליטה בעולם מאבק שנמשך כעשר שנים ארוכות. בתחילה פרומתאוס ואחיו עמדו לצד הטיטאנים אך כאשר הטיטאנים סירבו באלימות להקשיב לעצתו להשתמש בתחבולות ובחכמה במקום בכוח פיזי בלבד הוא החליט במודע להחליף צד ולתמוך בזאוס. בזכות חוכמתו האולימפיים ניצחו ופרומתאוס זכה למעמד מיוחד ומוגן. לאחר מכן הופקדה בידיו ובידי אחיו אפימתאוס משימת יצירת היצורים החיים. לפי מקורות שונים פרומתאוס בעצמו יצר את האדם הראשון מבוץ וממים בעוד אפימתאוס חילק תכונות ומתנות לחיות השונות. אפימתאוס הפזרן העניק לחיות פרווה כנפיים ומהירות חסרת תקדים וכאשר הגיע תורו של האדם לא נותרו כל מתנות לחלק. כך נותר האדם הראשון עירום חלש ופגיע אל מול איתני הטבע האכזריים.
תקרית הבשר במקון
התפנית ביחסיו המורכבים עם זאוס החלה כאשר פרומתאוס החליט להיחלץ לעזרת בני האדם שאותם אהב ויצר במו ידיו. במהלך אספה חשובה בעיר מקון שנועדה לקבוע את אופן חלוקת הקורבנות בין האלים לבני האדם יזם פרומתאוס תחבולה חכמה במיוחד. הוא שחט שור גדול וחילק אותו לשני חלקים עטופים בעור. בחלק אחד הסתיר בקפידה את הבשר המשובח תחת הקיבה הנראית דוחה ואילו בחלק השני החביא עצמות פשוטות שצופו בשכבה מפתה של שומן מבריק. זאוס התבקש לבחור את חלקם של האלים ולמרות שעל פי כמה מסורות הבחין בתרמית הוא בחר בעצמות המכוסות שומן ובכך נפל בפח. כך נקבע כי מעתה ואילך יקריבו היוונים לאלים עצמות ושומן ואת הבשר הטוב ישמרו לעצמם.
גניבת האש הקדושה
כעסו של זאוס על התחבולה היה עצום והוא החליט להעניש את בני האדם על ידי מניעת מתנת האש מה שגזר עליהם לאכול בשר נא ולחיות בקור ובחושך מוחלט. פרומתאוס שריחם עמוקות על יציריו סירב להשלים עם גזר הדין האכזרי. הוא התגנב בחשאי להר אולימפוס נכנס לסדנת העבודה של הפיסטוס ואתנה או לפי מקור אחר ומקביל הדליק לפיד ממרכבתו המאירה של אל השמש הליוס וגנב את האש למען האנושות. כדי לא להתגלות הוא הסתיר את הגחלת הבוערת בתוך קנה חלול של צמח השומר וכך העביר אותה בבטחה לבני האדם. מתנה זו לא רק העניקה להם חום והגנה בסיסית אלא גם אפשרה את פיתוח עיבוד המתכות את המדעים המורכבים ואת יסודות התרבות המתקדמת.
העונש על גנבת האש
הנקמה של זאוס על גניבת האש הייתה גדולה בעוצמתה. תחילה הוא הורה לפיסטוס ליצור את האישה הראשונה פנדורה שאותה שלח באכזריות אל אפימתאוס. פנדורה פתחה את הכד שהכיל את כל הצרות המחלות והמלחמות והפיצה אותם בעולם האנושי כאשר רק התקווה נותרה כלואה בקרקעיתו לעד. העונש השני והאישי הוטל על פרומתאוס עצמו אשר נלקח באלימות אל קצה העולם בסקיתיה או להרי הקווקז המרוחקים ושם נכבל לסלע איתן או לעמוד על ידי משרתי זאוס חסרי הרחמים. בכל יום הגיע נשר אכזרי שנשלח במיוחד על ידי זאוס כדי לנקר ולאכול את כבדו של פרומתאוס הפצוע. מכיוון שהיה אלמוות הכבד צמח מחדש בכל לילה וכך נדון הטיטאן לעינוי נצחי ובלתי פוסק. ייסורים אלו נמשכו דורות רבים וארוכים עד שהגיע הגיבור העצום הרקולס ובאישורו של זאוס ירה חץ בנשר המפלצתי ושחרר את פרומתאוס לחופשי. במקביל הקנטאור כירון שנפצע קשה הסכים לרדת לשאול במקומו כדי לשחררו מכבליו לצמיתות ולאחר שפרומתאוס גילה לזאוס את הסוד כי בן שתלד תטיס יהיה חזק מאביו הסליחה הושלמה במלואה.

תכונות ומאפיינים
חכמה קדמונית ומחשבה תחילה
המאפיין הבולט ביותר של פרומתאוס הוא חוכמתו הרבה והיכולת המופלאה שלו לראות את הנולד תכונה שמוטמעת עמוק בעצם שמו ובמהותו. הוא מתואר כאל אינטליגנטי וערמומי מאוד בעל יכולת נבואית נדירה והבנה עמוקה של גורלות ומאורעות עתידיים שעתידים להתרחש. היותו אל תחבולן אפשרה לו פעם אחר פעם להערים אפילו על זאוס מלך האלים הכל יכול ולהציל את בני האדם האהובים עליו מחורבן סופי.
פטרון התרבות והמדע
לצד תכונותיו המורדות והנועזות פרומתאוס הצטייר מאז ומעולם כמורה הגדול של האנושות ומובילה אל עבר הקידמה. הוא היה הרבה יותר ממעניק האש הפיזית אלא נחשב למי שלימד בפועל את בני האדם את האומנויות החשובות והמורכבות ביותר כגון בנייה אסטרונומיה מתמטיקה רפואה וכתב. באמצעות כליו וסמליו הכוללים את הלפיד הבוער וקנה השומר המפורסם הוא העניק למין האנושי את הניצוץ האלוהי המבדיל אותם באופן ברור מהחיות הפשוטות ובכך ביסס לעד את מעמדו כדמות מגנה ואוהבת אדם מאין כמותה.
פולחן והשפעה תרבותית
פולחן באתונה והשפעות תרבותיות
מעמדו של פרומתאוס כמיטיב האנושות וכממציא עיבוד המתכות הפך אותו לדמות נערצת ומוערכת במיוחד ברחבי יוון העתיקה ובמיוחד בעיר אתונה המרכזית. הקדרים האתונאים הרבים שפרנסתם ואומנותם היו תלויים לחלוטין באש הכבשנים היוקדת סגדו לו באופן קבוע כפטרונם הרוחני והמקצועי לצד האלים אתנה והפיסטוס. לכבודו הוקם מקדש ייעודי ומכובד באזור האקדמיה באתונה וממנו נערך מרוץ לפידים שנתי מהיר ומרהיב כדי להזכיר לכלל התושבים המקומיים את מתנת האש האלוהית שהעניק להם במסירות.
נוכחות ביצירות מופת ואמנות
באמנות היוונית הקדומה דמותו של פרומתאוס מופיעה כבר החל מהמאה השביעית לפני הספירה על גבי תבליטי שנהב יוקרתיים מספרטה וכן על כלי חרס רבים מאוד שם לרוב מתואר העינוי הקשה שלו כשהוא כבול חסר אונים והנשר קורע את בשרו בשיטתיות. השפעתו התרבותית העמוקה הגיעה לשיאה הדרמטי ביצירת המופת האלמוותית של המחזאי אייסכילוס פרומתאוס הכבול בה הוא מוצג כגיבור טרגי חכם מורד בלתי מתפשר ואלוף הסובלים אשר מסרב לחלוטין להיכנע לשלטון העריצות של זאוס. דרך יצירות אלו הוא הפך ללא כל ספק לסמל נצחי של חירות המחשבה התבונה האנושית ועמידה איתנה אל מול כוחות דיכוי עליונים.
מקורות וקריאה נוספת
מקורות ראשוניים
[אפולודורוס], '[ביבליותקה]', [Perseus Digital Library], [1999]. [אייסכילוס], '[פרומתאוס הכבול]', [Theoi Project], [ללא שנת פרסום].
מקורות משניים
[מארק קרטרייט], '[פרומתאוס]', [World History Encyclopedia], [2013]. [צוות האתר], '[הטיטאן פרומתאוס]', [Theoi Project], [ללא שנת פרסום].