תכנים

פגסוס

תכנים

פגסוס הוא סוס מכונף מהמיתולוגיה היוונית, שנולד מצווארה של מדוזה לאחר שראשה נכרת. הגיבור בלרופון אילף אותו ויחד הם הכניעו מפלצות כמו הכימרה. לאחר שבלרופון נפל מגבו בשל גאוותו, פגסוס המשיך לאולימפוס.

בלפרון רוכב על פגסוס באתר מיתוס
בלפרון רוכב על פגסוס. מאת מרי המילטון פריי. 1914. Public Domain. מתוך Wikimedia Commons

הסוס המכונף פגסוס נחשב לאחת הדמויות האציליות והמוכרות ביותר בפנתיאון המיתולוגי היווני והוא מייצג שילוב נדיר בין עוצמה חייתית לבין חסד אלוהי המרחף מעל האדמה. דמותו אינה רק ביטוי לדמיון האנושי אלא היא מהווה גשר בין עולם בני התמותה למשכנם של האלים באולימפוס וסיפורו שזור במעשי גבורה של גיבורים ובזעמם של האלים כאחד.

טבלת סיקור של מוטיבים מרכזיים

מוטיבתיאור המאפיין
לידהבקע מצווארה של המדוזה לאחר שראשה נכרת על ידי פרסאוס
יכולת מרכזיתתעופה שמימית ויכולת יצירת מעיינות באמצעות מכת פרסה
קשר אלוהימשמש כנושא הברקים והרעמים של זאוס מלך האלים
יחסי גיבוריםשיתוף פעולה מרכזי עם הגיבור בלרופון בהכנעת הכימרה
הנצחההפך לקבוצת כוכבים בשמי הלילה לאחר עלייתו הסופית לאולימפוס

מקור ומוצא

לידה מתוך דם ואפר

הולדתו של פגסוס היא אירוע דרמטי ויוצא דופן המתרחש ברגע של מוות והרס שכן הוא בקע מצווארה של הגורגונה מדוזה ברגע שבו הגיבור פרסאוס ערף את ראשה. המקורות מציינים כי הוא נוצר מהמפגש בין דמה של המדוזה לבין כוחו של פוסידון אל הים אשר היה אביו של הסוס המכונף. יחד איתו הגיח לעולם גם אחיו כריסאור אשר נולד כלוחם האוחז בחרב זהב ושניהם הופיעו מתוך הגופה המדממת בתוך סערה של כוחות בריאה קדומים.

שמו של פגסוס נגזר מהמילה היוונית למעיין משום שנולד סמוך למקורות המים של האוקיינוס והקשר שלו למים נותר הדוק לאורך כל קיומו המיתי.

פגסוס נולד מהמוות של מדוזה באתר מיתוס
פרסאוס קוטל את מדוזה מאת אנטוניו טמפסטה (1606). תחריט מתוך "מטמורפוזות", מוזיאון המטרופוליטן לאמנות. Public Domain. מתוך Wikimedia Commons

מיתוסים מרכזיים

בלרופון והרסן המוזהב

העלילה המרכזית המזוהה עם פגסוס נוגעת לגיבור בלרופון אשר השתוקק לאלף את הסוס המכונף כדי להשלים משימות בלתי אפשריות שהוטלו עליו. בלרופון זכה לסיוע מן האלים כאשר האלה אתנה העניקה לו רסן עשוי זהב טהור בעת שישן במקדשה ובעזרת הכלי המקודש הזה הוא הצליח לתפוס את פגסוס בזמן שהסוס שתה ממימי מעיין פירנה. החיבור בין השניים הפך אותם לכוח צבאי אווירי בלתי מנוצח אשר שינה את פני הקרב במזרח הקדום.

המלחמה במפלצות וגורל הגיבור

בלפרון רכוב על פגסוס מחסל את הכימרה באתר מיתוס
בלרפון מחסל את הכימרה. בין השנים 420–425 לפנה"ס לערך. המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי באתונה (NAMA). צילום: Marsyas, מתוך Wikimedia Commons, תחת רישיון CC BY-SA 2.5.

הצמד המהולל יצא לסדרת קרבות מיתולוגיים שהפכו לשם דבר ובראשם הקרב נגד הכימרה הנוראה שהייתה יצור יורק אש בעל ראשי אריה ועז וזנב נחש. פגסוס אפשר לבלרופון לרחף מעל טווח האש של המפלצת ולפגוע בה מלמעלה בבטחה ובנוסף לכך הם הכניעו את עדת האמזונות הלוחמות ואת בני הסולימוי העזים. עם זאת הצלחתו הכבירה של בלרופון עוררה בו חטא של גאווה יתרה והוא האמין כי הוא ראוי לרכוב על גב פגסוס עד לפסגת האולימפוס ולהצטרף למועצת האלים. זאוס אשר זעם על החוצפה של בן התמותה שלח זבוב קטן שעקץ את פגסוס וגרם לו להפיל את רוכבו חזרה אל האדמה בעוד הסוס המשיך במעופו אל משכנם של בני האלמוות.

תכונות ומאפיינים

הסוס שיוצר מים מהסלע

מעבר ליכולת התעופה המופלאה שלו פגסוס מחזיק בכוח מאגי ליצירת מקורות מים חיים בכל מקום שבו פרסתו מכה בקרקע. המיתוס מספר כי כאשר המוזות שרו על הר הליקון וההר החל לתפוח ולהתרומם מרוב הנאה ציווה פוסידון על פגסוס לעצור את הצמיחה ומכת הפרסה שלו לא רק הרגיעה את ההר אלא גם פערה בו את מעיין היפוקרנה המקודש. מעיין זה הפך למקור של השראה עבור משוררים ויוצרים לאורך הדורות והוא נחשב למקום שבו השתייה מהמים מעניקה יכולת ביטוי אלוהית.

פגסוס מתואר כיצור שאינו ניתן לאילוף בדרכים רגילות והוא מסמל חופש מוחלט ורוח סוערת אשר רק התערבות אלוהית מסוגלת לרסן.

השפעה תרבותית

שליח הברקים של זאוס

לאחר פרידתו הכואבת מבלרופון הגיע פגסוס לאורוות השמימיות של זאוס והפך לאחד המשרתים הקרובים ביותר של מלך האלים. תפקידו הקבוע היה לשאת את הברקים ואת הרעמים עבור זאוס ולהביא לו את כלי הנשק העוצמתיים הללו בזמן סערה או מלחמה אלוהית. בשל נאמנותו ושירותו המצוין זכה פגסוס למקום של כבוד בין הכוכבים וזאוס הציב את דמותו בשמי הלילה כקבוצת כוכבים הנושאת את שמו למען יראו הדורות הבאים את זכר הסוס המכונף.

פגסוס, בלפרון ואתנה באתר מיתוס
פגסוס, בלפרון ואתנה. מצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה. אוצר העתיקות של פומפיי (Antiquarium). צילום: סרגיי סוסנובסקי (Sergey Sosnovskiy), מתוך ancientrome.ru, תחת רישיון CC BY-SA 4.0.

מקורות וקריאה נוספת

מקורות ראשוניים

Hesiod, '[Theogony]', Perseus Digital Library, 1914.

Pindar, '[Olympian Odes]', Perseus Digital Library, 1990.

Apollodorus, '[The Library]', Perseus Digital Library, 1921.

מקורות משניים

Aaron J. Atsma, '[PEGASOS]', Theoi Project, 2017.

Mark Cartwright, '[Pegasus]',World History Encyclopedia, 2012